שינוי התנהגותי דרך הגוף 

אפילו החשיבה היא תנועה של גלי המוח ולפיכך דורשת מאמץ... גם בתנוחה בה אני רגיל להיות יש תנועתיות כלשהי בגוף. גם אם איני זז ממקומי, אני יושב בצורה מסוימת - אם רגל על רגל, או מנענע את כף רגלי, או יד תומכת במצח וכל הגוף מכווץ, או רכינה מול המחשב ומצמוץ בעיניים - כל זה נעשה באופן אוטומטי בגופנו ודורש מאמץ.

כל מה שאנו עושים נעשה גם הוא באופן אוטומטי - אם אני קם בבוקר ועושה את הרגלי הבוקר, תשימו לב שכמעט ואין שום חידוש - תמיד אקום באותו צד של המיטה, עם אותה רגל ראשונה שתדרוך, איך אשרך רגלי לשירותים ואקח את מברשת השיניים באותה יד? האם חשבתם פעם על התנועתיות הזו? זכרו- כל מה שאוטומט איננו בהכרה שלנו, אנחנו כמו מדלגים על רגעים של החיים ללא שום מודעות.

כנ?ל לגבי רגשותינו, כל פעם שמישהו כועס עלינו אנחנו מכווצים איזה חלק בגוף, אם זה המצח, העיניים או הבטן, לעיתים הברכיים ננעלות? לרוב אנחנו מגיבים באותה תנועה. כשאנחנו מתביישים אנו נכנסים לפוזה מסוימת, גם כשאנו דואגים ונכנסים לחוסר שקט- שימו לב לזה פעם ותווכחו עד כמה אנחנו אוטומטים בגופנו.

חיי היום-יום שלנו בנויים על הרגלים, כמו: כניסה הביתה, או למכונית, קניות או כל מסגרת אחרת של עשייה. הגוף שלנו כל-כך אוטומט ואין בו שום חידושים.

אז בואו ננסה יום אחד קצת אחרת. כל אחד מאיתנו יחליט שהוא משנה משהו קטן בחיים הרגילים שלו, ותראו איך היום ישתנה. נסו להחזיק את כוס הקפה של הבוקר ביד השנייה או לשתות ממקום אחר מהרגיל.

השינויים הקטנים עושים לנו את החיים כהרפתקה וכחידוש יומיומי, אם התרגלנו וקיבענו את גופנו לא נרחיק לכת, כי חזרנו אל הידוע והמוכר.

המטרה במילים אלו שנתחדש כל יום בעוד מידע ועוד תנועה חדשה, שנפתיע עצמנו בשינויים ונלך את דרכנו כל יום בצורה קצת שונה, כי הדרך האחרת הופכת כל יום לשונה, מיוחד ומרתק.

נסו ותראו!